קובלנה פלילית בלשון הרע

קובלנה פלילית – המסגרת הנורמטיבית

החוק בישראל מעניק למדינה מונופול על ניהול הליך פלילי כנגד נאשמים, הקבוע בסעיף 11 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. אולם, סעיף 68 לאותו החוק קובע כי ישנן עבירות מסוימות בהן אדם פרטי יכול לנהל את ההליך הפלילי במסגרת מנגנון של קובלנה פלילית. אפוא, פרסום לשון הרע מהווה אחד מאותם מקרים חריגים. לעיון בחוק – לחצו כאן.

במסגרת מנגנון זה, הקובל (האדם שנפגע מהעבירה) מגיש קובלנה לבית המשפט כדי לפתוח את ההליך. במקביל, על הקובל לשלוח עותק של הקובלנה לפרקליטות, שבתורה עליה להחליט בתוך 15 ימים האם היא מעוניינת לנהל את ההליך הפלילי במקום הקובל. אם היא מחליטה שכן, אזי היא נכנסת בנעליו של הקובל וההליך ממשיך כהליך פלילי רגיל, עם כתב אישום, המנוהל על ידי המדינה. אם לא, הקובלנה ממשיכה להיות מנוהלת על ידי הקובל.

באלו מקרים מוגשת קובלנה פלילית על פרסום לשון הרע?

יש שני סוגי הבדלים בין לשון הרע שבגינה מוגשת תביעה אזרחית, לבין לשון הרע שבגינה מוגשת קובלנה פלילית.

הסוג הראשון נוגע ליסודות שעל הנפגע להוכיח כדי להראות שבוצע כנגדו פרסום לשון הרע. בעוד שבתביעה אזרחית על התובע להוכיח כי לשון הרע פורסמה לאדם אחד או יותר חוץ מהתובע עצמו, במקרה של תובענה פלילית בלשון הרע על הקובל להוכיח כי היא פורסמה לשני אנשים או יותר מלבדו. 

בנוסף, בעוד שבתביעה אזרחית התובע איננו חייב להוכיח שלשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, למרות שאם יוכיח זאת יזכה לסכום פיצוי כפול ממה שהיה מקבל אם לא יוכיח זאת, הרי שבקובלנה פלילית, יש חובה להוכיח שלשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע כדי שבית המשפט ישתכנע שיסודות העבירה התקיימו.

הסוג השני מתקשר לרף ההוכחה שעל הנפגע לעמוד בו כדי לזכות בתביעה או בקובלנה. בעוד שבתביעה אזרחית על התובע להוכיח את יסודות תביעתו בהסתברות שהיא גבוהה מ"מאזן ההסתברויות" כלומר, שיש הסתברות גבוהה מ-50% שגרסתו נכונה, במצב של קובלנה פלילית בלשון הרע יש לעמוד ברף ההוכחה הפלילי, דהיינו להוכיח שהעובדות המתוארות בכתב הקובלנה הפלילית נכונות מעבר לכל ספק סביר. במילים אחרות, מספיק שהנאשם יראה ספק סביר לחפותו כדי לזכות במשפט.

כיוון שיותר קשה להוכיח פרסום לשון הרע במסגרת המסלול של קובלנה פלילית, המקרים בהם ייעשה שימוש במסלול זה יהיו חריגים וייחודיים, ויכללו פרסום לשון הרע בצורה זדונית במיוחד תוך פגיעה באינטרס ציבורי. אם קובלנה פלילית בלשון הרע מתקבלת, בית המשפט רשאי להטיל על הנאשם עונש מאסר עד לשנה אחת. בנוסף סעיף 7א(א) לחוק איסור לשון הרע קובע כי בית המשפט רשאי לחייב את הנאשם בפיצוי ללא הוכחת נזק, לטובת הקובל, בסכום שמגיע לתקרה של 50,000 ₪ (כיום, לאחר הצמדה למדד, תקרת הסכום עומדת על 79,419 ₪).

סיכום

פתיחת הליך של קובלנה פלילית בלשון הרע תיעשה במקרים חריגים וייחודיים נוכח השוני בינה לבין תביעה אזרחית רגילה והקושי המוגבר להוכיח פרסום לשון הרע כעבירה פלילית, להבדיל מעוולה אזרחית. לא מומלץ לנקוט בהליך זה לפני התייעצות עם עורך דין לשון הרע, שיגיד לכם האם כדי לפנות למסלול זה, אם בכלל. אם פגעו בשמכם הטוב, צרו קשר עם עורך דין לשון הרע כדי לדעת מהו הצעד הנכון שיש לנקוט בו כדי למממש את זכויותיכם.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם על:

• תביעת לשון הרע – מה הסיכויים שלה?

• שאלות נפוצות על הוצאת דיבה.

• תפקידו של עורך דין לשון הרע בחיפה.