מתי ניתן להגיש תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע?
סיפרו עליך בפייסבוק משהו שקרי? תוכל לתבוע את המפרסם בגין לשון הרע ולזכות בפיצוי גם ללא הוכחת נזק. מהן הגדרות לשון הרע? אלו הליכים ניתן לנקוט כנגד המפרסם? ומה הדין כאשר הפרסום אמיתי? כל העובדות החשובות על תביעת לשון הרע במאמר שלפניכם.
בעידן של ימינו, קל מאד להוציא את דיבתו של אדם רעה. פלטפורמות חברתיות כמו פייסבוק הן כר פורה ונוח לפרסום לשון הרע כנגד הזולת. הוצאת הכביסה המלוכלכת החוצה זכתה לכינוי המוכר: "שיימינג".
תופעת השיימינג צברה תאוצה בשנים האחרונות, והיחס אליה חצוי. ישנם המצדדים בה בשם חופש הביטוי ורואים בה כלי חשוב ויעיל עבור החברה. מנגד, ישנם המזהירים מפני הקלות שבה ניתן להרוס את שמו של אדם במחי פוסט אחד. מי שעוקב קצת אחרי החדשות בטח שמע על אנשי ציבור שהפסידו את מעמדם ופרנסתם, עליהם עמלו במשך שנים רבות, במחי שיימינג אחד. למידע נוסף קראו – לשון הרע בפייסבוק כך תתמודדו עם התופעה.
הכלי המרכזי להילחם בפרסום שלילי כנגדך הוא תביעת פיצויים בגין הוצאת דיבה. תביעת דיבה (תביעת לשון הרע) הינה תביעה נזיקית בגין עבירת לשון הרע, ומטרתה לתבוע פיצויים מהאדם שסיפר את הלשון הרע.
הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין לשון הרע
איסור לשון הרע – הגדרות
על פי החוק, לשון הרע היא "דבר שפרסומו עלול – (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצוע; (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו"
כנגד מספר לשון הרע ניתן לפתוח הן בהליך פלילי והן בהליך אזרחי. מבחינת ההליך הפלילי, החוק קובע כי "המפרסם לשון הרע, בכוונה לפגוע, לשני בני-אדם או יותר זולת הנפגע, דינו – מאסר שנה אחת". מבחינת הדין האזרחי, ניתן לתבוע את מספר הלשון הרע בתביעת פיצויים נזיקית.
תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק
המאפיין הבולט ואולי החשוב ביותר בתביעת לשון הרע הוא העובדה כי התובע אינו צריך להוכיח שנגרם לו נזק. בשונה מתביעה נזיקית רגילה, בה התובע אינו יכול לזכות בפיצויים אם אינו מוכיח את הנזק שנגרם לו, בתביעת לשון הרע (תביעת דיבה) – אם הוכח כי הנתבע פרסם את הלשון הרע, די בכך כדי לחייבו בפיצויים.
על פי החוק, בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע עד לסכום של 50,000 ₪ – במקרה רגיל, ועד לסכום של 100,000 ₪ – במקרה בו הייתה למפרסם כוונה לפגוע. מעבר לסכום זה, חל הדין הנזיקי הרגיל לפיו על התובע להוכיח את נזקו. למידע נוסף על הגשת תביעה קראו על – תביעת לשון הרע.
הגנת 'אמת דיברתי'
עד כאן הדברים אמורים לגבי פרסום שקרי. אולם מה הדין כאשר הפרסום הוא אמיתי? במקרה כזה, קובע החוק, אמיתות הפרסום תיחשב 'הגנה' למפרסם – בתנאי שיש בפרסומם ענין לציבור. מטבע הדברים, נקודה זו תהיה סלע המחלוקת בין בעלי הדין. המפרסם יטען כי מדובר בפרסום אמיתי שיש בו ענין לציבור, בעוד התובע יטען כי הפרסום הינו שקרי וכי אין בו עניין לציבור. על מי, אפוא, נופל נטל ההוכחה?
התשובה היא: אחרי שהתובע הוכיח כי הנתבע פרסם נגדו לשון הרע, על הנתבע להוכיח כי הפרסום אמיתי. אמנם פרסום אמיתי שיש בו ענין לציבור מהווה הגנה, אך חובה על הנתבע להוכיח כי אכן כך הדבר. למידע נוסף קראו על – הגנת "אמת דיברתי".
במילים אחרות, אם אתם חושבים לפרסם לשון הרע על מישהו, כדאי לכם להצטייד מראש בהוכחות לכך שהפרסום אמיתי וכי יש בו ענין לציבור. כך תבטחו את עצמכם מפני תביעת לשון הרע. במידה והוגשה כנגדכם תביעת דיבה חשוב להתייעץ עם עורך דין הוצאת דיבה בעל ניסיון וידע בתחום.
עוה”ד בן קרפל מכהן כיו”ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה, וחבר הועדה הארצית בלשכת עורכי-הדין. והמשרד מדורג בקבוצת העילית לפי Duns’100, ומהמובילים בתחום לפי BDI code.
עוה”ד בן קרפל ואדם קרפל: ״ייצוג בדיני לשון הרע, הגנת הפרטיות וניהול משברים בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, מייצר אתגרים אדירים. מעבר לזה, שליחות אמיתית בעבורנו – בוודאי בימנו – לנהל את ענייני לקוחותינו במקצועיות, בשקיפות, בדגש על ניהול אסטרטגיה מדוקדקת ותוך חתירה בלתי-מתפשרת למטרות לקוחותינו”.
