מה ההבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע?

השאלה מה ההבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע נובעת מכך שרוב האנשים נתקלים בבלבול מושגי בקשר ליחס שבין המושגים. עם זאת, הבנה מדויקת של היקפו של כל מושג.

כמו גם היחס בינו למושג השני, חיונית לניתוח האנליטי במסגרת הנורמטיבית של דינים אלו. בעוד המונח לשון הרע מתייחס לפרסום פוגעני בצורה כללית, המונח הוצאת דיבה מתייחס לפרסום פוגעני שהוא גם שקרי.

ההבדל נראה קטן, אך הבנה שלו חשובה כדי למפות את הטענות האפשריות של שני הצדדים בתביעה ואת סכום הפיצויים שצפוי להיפסק.

הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר. מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין 

מהו פרסום לשון הרע?

ניתן להבין את הבלבול בין המונחים הוצאת דיבה ללשון הרע, שכן בין השניים ישנה חפיפה, אך לא זהות. המונח לשון הרע, בפשטות, מתייחס לאמרה שלילית על אדם.

לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן "החוק"), לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול "להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם.

לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.

לבזות אדם בשל גזעו, מוצאות, דתו, מקום מגוריו, גילוי, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו". למידע נוסף קראו על – הוצאת לשון הרע.

מה זה הוצאת דיבה?

המונח הוצאת דיבה כמעט זהה ללשון הרע למעט הבדל קטן, אך חשוב, בעוד המושג לשון הרע כולל בקרבו כל אמרה פוגענית על אדם.

המושג הוצאת דיבה יותר צר ומתייחס לאמרה פוגענית שהיא גם שקר מוחלט. הבחנה אנליטית זו אינה מתבטאת בחוק, מה שמהווה הסבר נוסף לבלבול המושגי שלעיל.

השלכה מושגית נוספת כתוצאה מהבחנה זו, נוגעת להבדל שבין דעה לבין עובדה. בעוד שהמונח לשון הרע מתייחס לכל פרסום מכפיש, המונח הוצאת דיבה חייב מבחינה אנליטית להתייחס למצג עובדתי ולא להבעת דעה.

שכן הבעת דעה איננה יכולה להיות שקרית מתוקף הגדרתה. כמובן שבפועל, ייתכנו פרסומים שחלקם ייכנסו להגדרת לשון הרע וחלקם להגדרת דיבה.

תביעת דיבה ולשון הרע

למרות ההבדל המושגי התיאורטי בין שני המושגים, מבחינה מעשית אין הפרדה איך תוגדר התביעה, ובפועל מדובר באותם רכיבים. כדי שתקום עילה להגשת תביעה, החוק מציין שני יסודות שעל התובע להוכיח. על יסוד אחד כבר עמדנו, אמרה שהיא "לשון הרע" לפי סעיף 1 לחוק (לעיון בחוק – לחצו כאן).

המרכיב השני הוא "פרסום", שמוגדר בסעיף 2 בצורה רחבה שמכסה כל ביטוי אפשרי. יחד עם זאת, הסעיף מסייג ואומר שכדי להיחשב לפרסום על האמרה המהווה לשון הרע להגיע לאדם אחד זולת הנפגע כאשר הפרסום הוא בעל פה.

ואילו כאשר הפרסום בכתב מספיק שהאמרה עלולה להגיע לאדם אחד זולת הנפגע. כדי להוכיח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע ולקבל את כפל הפיצוי הסטטוטורי, כפי שיוסבר להלן, על האמרה להגיע לשני אנשים זולת הנפגע או עם הפוטנציאל להגיע לשני אנשים זולת הנפגע, בעל פה או בכתב, בהתאמה.

תביעת דיבה ולשון הרע – פיצויים 

החוק מאפשר לנפגע מפרסום לשון הרע לקבל פיצויים ללא הוכחת נזק. הסכום מגיע היום ל-79,446₪ עבור פרסום בודד ו-158,893₪ כאשר הפרסום נעשה בכוונה לפגוע.

כמובן שבשני המקרים מדובר בגובה בסכום הפיצוי המקסימלי שניתן לפסוק ללא הוכחת נזק, וסכום הפיצויים בפועל ייקבע לפי שיקולים כגון חומרת האמרה המכפישה, כמות החשיפה שקיבלה, ונסיבות אחרות שבית המשפט ייקח בחשבון.

חשוב שתכירו שיש הבדל בין הוצאת דיבה לבין לשון הרע.

הוצאת דיבה היא חמורה יותר מלשון הרע ולכן הפיצוי גבוה יותר. להרחבה בנושא קראו על – פיצויים ללא הוכחת נזק.

על אף האמור לעיל, חשוב לציין כי שני יסודות אלו בלבד אינם מספיקים בעצמם כדי לנצח בתביעה, שכן החוק מקנה שורה של הגנות העומדות לנתבע שיכולות לגרום לדחיית התביעה.

דוגמה להגנה כזו היא הגנת "אמת הפרסום" או "אמת דיברתי" לפי סעיף 14. כדי לזכות בהגנה זו, על הנתבע להוכיח שני תנאים:

הראשון הוא כי מה שפרסם הוא אמת מוחלטת, והשני כי יש בפרסום עניין לציבור.

ההבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע מקבל ביטוי גם כאן. שכן הגנה זו שימושית כאשר האמרה מהווה עובדה, אך לא דעה.

כאמור, הוצאת דיבה היא שקר מוחלט, ועל כן בהגנת "אמת הפרסום" ייעשה שימוש כנגד טענת דיבה. למידע נוסף קראו – מהי הגנת אמת בפרסום.

להבדיל מהגנת "אמת הפרסום", ההגנות לפי סעיפים 15(4) ו-15(7) מדברות על הבעת דעה, ועל כן אינן עומדות בפני טענה של "הוצאת דיבה", שהרי היא תכוון להצגת מצג עובדתי ולא להבעת דעה.

בהרבה תביעות (או ברובן) יהיו שזורות זו בזו גם טענה לדיבה וגם טענה ללשון הרע.

הבידוד וההפרדה בין השניים עוזרות לניתוח המושגי של העוולה, תוך בחינת הסיכויים לקבלת התביעה או לדחייתה.

לסיכום

התשובה לשאלה מה ההבדל בין המושגים היא כאמור לעיל לכאורה פשוטה אך משמעותית להליך המשפטי.

המונח הוצאת דיבה עוסק באמרה מכפישה ושקרית. והמונח לשון הרע מתייחס לאמרה מכפישה שאיננה בהכרח שקרית.

הרבה אנשים מתבלבלים בין המונחים. מודעות להבדל ביניהם תסייע לכם לדייק את התביעה שמוגשת על ידכם או נגדכם.

עשו לכם עוול? פנו לעו"ד לשון הרע שיעזור ויסייע במימוש זכויותיכם.

הוגשה כנגדכם תביעה? פגעו בשמכם הטוב? כדאי להתייעץ עם עו"ד בחיפה או באזור הצפון.

למידע נוסף על החשיבות של עו"ד מהתחום – עורך דין לשון הרע חיפה

עו”ד בן קרפל מכהן כיו”ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה, וחבר הועדה הארצית בלשכת עורכי-הדין. המשרד מדורג בקבוצת העילית לפי Duns’100, ומהמובילים בתחום לפי BDI code.

עו”ד בן קרפל ואדם קרפל:

״ייצוג בדיני לשון הרע, הגנת הפרטיות וניהול משברים בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, מייצר אתגרים אדירים.

זו שליחות אמיתית בעבורנו לנהל את ענייני לקוחותינו במקצועיות, בשקיפות, בדגש על ניהול אסטרטגיה מדוקדקת. ותוך חתירה בלתי-מתפשרת למטרות לקוחותינו”.

התקשרו אלינו

התייעצו איתנו