תלונת שווא במשטרה כבסיס לתביעת לשון הרע

הגנה מפני תביעת לשון הרע – הגנת תום הלב

סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, מונה מקרים אשר בהם, אם פעל המפרסם בתום לב, לא ישמש הפרסום, עילה למשפט אזרחי או פלילי בגין לשון הרע. סעיף 15(8) עוסק במצב של הגשת תלונה במשטרה. אם הגיש אדם תלונה בתום לב וזו הוגשה לבעל התפקיד המתאים לכך או לרשות מוסמכת, אזי תלונה זו לא תוכל לשמש כעילה למשפט אזרחי או פלילי בגין לשון הרע או הוצאת דיבה.

מדוע מגן החוק במצבים אלו?

הרציונל להגנה נעוץ באינטרס הציבורי לפיו יש לאפשר לכל אדם להגיש תלונה לרשות מוסמכת, מבלי שיחשוש מפני תביעה. רק כך יוכלו הרשויות השונות לבצע את עבודתן ולשרת את הציבור. אמנם, ישנם מקרים בהם נגרם לאדם נגדו הוגשה התלונה, נזק שלא באשמתו, אך כאן החליט המחוקק להעדיף את האינטרס הציבורי על פני הפגיעה בפרט וזאת כל עוד פעל המפרסם בתום לב, כפי שדורש זאת סעיף 15 לחוק.

הגשת תביעה בגין לשון הרע בעילה של תלונת שווא במשטרה

הוגשה נגדכם תלונת שווא במשטרה במטרה לפגוע? המתלונן לא עשה זאת בתום לב? ייתכן ותוכלו להגיש תביעת הוצאת דיבה, תביעה כספית לפיצויים, בגין כל הנזקים שגרם לכם המתלונן בהגשת התלונה. לשם קבלת חוות דעת מקצועית והגשת תביעה, פנו אל עורך דין לשון הרע המתמחה בתביעות לשון הרע. לעניין זה חשוב לציין כי ניתן להגיש תביעה לבית המשפט, אף אם לא ניתן להוכיח את הנזק שנגרם כתוצאה מהגשת תלונת שווא נגדכם. מה דברים אמורים? חוק איסור לשון הרע, מאפשר לבית המשפט, לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק:

1. שיקול דעת לבית המשפט: חשוב להדגיש כי בית המשפט, אינו מחויב לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק, אלא יש לו שיקול דעת האם להפעיל סמכות זו, או אם לאו. למותר לציין, כי בית המשפט אינו נוהג לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק, אם לא שוכנע כי לתובע אכן נגרם נזק בפועל, בשל התלונה הכוזבת שהוגשה נגדו.

2. הגבלה בסכום: החוק מגביל את סכום הפיצוי בסכום של יותר מ-70,000 ₪.

3. כוונה לפגוע: במקרה שבו הייתה כוונה לפגוע, רשאי בית המשפט, לפסוק לתובע, סכום כפול, קרי, יותר מ- 140,000 ₪.

פיצוי בגין תלונת שווא

כדי לזכות בפיצוי בגין תלונת שווא, יש לשכנע את בית המשפט בכך שמגיש התלונה לא האמין בתוכן תלונתו במועד הגשת התלונה (כך נקבע בע"א 7426/14 פלונית נ' דניאל).

זו משימה מורכבת, שדורשת הבנה מעמיקה ברזי החוק והפסיקה, יחד עם תכנון אסטרטגי של מהלך ניהול התיק, ניסיון וכישורי ליטיגציה שאינם נחלתם של כל עורך דין. אך כאשר מצליחים לצלוח את המשוכה המורכבת, הפיצויים שניתן לפסוק לחובת מתלונן השווא משמעותיים במיוחד.

למשל, בעניין פלונית הנ"ל, נפסקו פיצויים בסך 500,000 ₪ (אמנם כנגד מספר נתבעות, בעבור מספר עוולות, ואמנם בית המשפט העליון הפחית את הסכום ממיליון ₪ למחצית הסכום, אך עדיין מדובר בסכום משמעותי).

בת"א 1933-02-19 מילר נ' אבו סלאח, משרד בן קרפל ושות' ייצג תובע שטען שהוגשה כנגדו תלונת שווא למשטרה. לאחר שעורכי הדין שוכנעו כי מדובר באחד מאותם מקרים נדירים שמתאימים לקבלת פיצוי בגין תלונת שווא. לאחר ניהול הליך מורכב, שכלל חקירות ארוכות וסבוכות, הוכח כי אכן מדובר בתלונת שווא חמורה וכוזבת, והתובע זכה בפיצוי בסך 145,000 ₪ (הגם שמדובר בעובד ציבור). להרחבה בנושא פיצוי בלשון הרע קראו – פיצוי ללא הוכחת נזק לפי חוק איסור לשון הרע. 

חשוב לציין כי תלונת שווא היא גם עבירה פלילית חמורה, אך הרף הראייתי הדרוש כדי להוכיח שבוצע עבירה גבוה יותר.

מקרים נפוצים של הגשת תלונת שווא

ישנם חילוקי דעות בנוגע לשאלה האם הגשת תלונת שווא זו תופעה רווחת או נדירה. אך נדמה כי אין עוד מחלוקת בנוגע לכך שבמדינת ישראל מוגשות מידי שנה תלונות שווא.

מצער לכתוב זאת, אך הזירות הנפוצות ביותר במסגרתן מוגשות תלונות שווא, הן זירות המשפחה והעבודה. מדוע? יש צורך במחקר מעמיק כדי להשיב במדויק. אך הנחה הגיונית היא שבמסגרת סכסוכי משפחה וסכסוכי עבודה, סטאטוס ה"חשוד" עלול להזיק מאוד. אבא שחשוד בביצוע עבירות מין, יתמודד עם קשיים אדירים סביב סוגיית ההשגחה על ילדיו, בדיוק כמו שעובד שנחשד בגניבה ממעביד, יתקל בקשיים בכל הנוגע לזכויות המגיעות לו מעצם סיום העסקתו למשל.

בכל מקרה, ההתמודדות עם תלונת שווא מייצרת קשיים ודילמות מורכבות. בין אם אתם נמצאים בצד המתלונן, ובין אם בצד הנפגע. ואם סוגיה של תלונת שווא פקדה אותכם, ולא הבנתם שישנן דילמות מורכבות על הפרק, המשמעות היא שהסיטואציה אינה מובנת לכם. וזו עלולה להיות בעיה של ממש.

בכל מקרה בו סוגיית תלונת שווא נמצאת על הפרק, מומלץ להיוועץ בעורכי דין מנוסים שבקיאים בסוגיה ומכירים את כלל רבדיה ומורכבויותיה.

מה הדין במקרה של תלונת שווא בין בני זוג

המשטרה, כמו גם עורכי דין מהתחום הפלילי ומדיני המשפחה, מכירים היטב את התופעה של בני זוג, אשר מגישים תלונות שווא במשטרה, נגד בן הזוג. מדובר לרוב במצבים בהם בני הזוג בהליך גירושין והם מגישים תלונות כוזבות, על מנת לפגוע בבן הזוג השני ולהכפיש את שמו בפני בית המשפט/בית הדין.

תלונת שווא יכולה לשמש כעילה לתביעה בגין לשון הרע, כאשר המתלונן לא פעל בתום לב, על פי סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע. הגשת תלונה בתום לב, משמעה כי המתלונן פנה לבעל התפקיד המתאים וכי תלונתו הייתה כנה ולא הוגשה על מנת לפגוע. 

להרחבה בנושא קראו על – כיצד מתמודדים עם תלונת שווא במשטרה.