תביעת לשון הרע – מה הסיכויים שלה?

לשון הרע – מה היא כוללת?

חופש הביטוי מאפשר לכל אחד מאיתנו לומר את אשר על ליבו, בכל דרך בה הוא רואה לנכון. לאור העובדה שהתבטאות פלוני יכולה לפגוע באלמוני, אוסר חוק איסור לשון הרע (להלן: "החוק"), על פגיעה בשמו ובכבודו של אדם. זאת בכפוף לסייגים שבחוק, קרי, מקרים של הגנת תום הלב ואמת הפרסום. להרחבה בנושא קראו על – חוק איסור לשון הרע.

הצלחתה של תביעת לשון הרע, תלוי בראש ובראשונה בקטלוג האמרה, קרי, מי אמר אותה ומהי תפיסת הציבור לגביה, בקונטקסט שבו היא נאמרה. התבטאות זהה, בנסיבות שונות, אשר נאמרה על ידי אנשים שונים, יכולה לענות על דרישות החוק ובמקרה אחר, לא תכנס בגדר העילה הקבועה בחוק. הכיצד?

אופן הצגת הדברים הוא שקובע וכאשר התבטאות מפורסמת כדעה ולא כעובדה מוגמרת, יכול והיא אינה תהווה עילה לתביעה. מאין בא הבדל זה? התבטאות תיכנס בגדר החוק, אם הציבור ראה אותה כך, באותן הנסיבות ומטבע הדברים, כאשר אמרה מוצגת כעובדה אובייקטיבית, נוטה הציבור להאמין לה יותר מאשר מדובר בדעה סובייקטיבית.

גם כאשר מדובר בדעה, יש להבחין בין דעה של בעל מקצוע, אשר מביע דעתו, כעניין שבשגרה, חלק מעבודתו, לבין דעה שהושמעה בפרסיה, בכדי לבזות ולהשפיל אדם אחר.

חוק איסור לשון הרע – סוגיית הנזק

לעיתים, מי שנפגעים מהכפשות, נמנעים מהגשת תביעות, היות והם יודעים כי יתקשו להוכיח את הנזק שגרם להם הפוגע. אין ספק שסיכוייה של תביעה, טובים יותר, כאשר ניתן להוכיח את הנזק אך גם במקרים בהם, לא ניתן להוכיח את הנזק, כדאי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתביעות מסוג זה. מדוע?

סעיף 7 א' לחוק, הסמיך את בית המשפט, לפסוק פיצויים עד לסך של 70,000 ₪, לתובעים, גם כאשר לא הוכח הנזק. יודגש כי אין פירושו של דבר כי אפשר להגיש תביעה על לשון הרע, ללא שנגרם נזק, היות שבתי המשפט בוחנים את טיב האמירה ונסיבותיה, כך שללא פגיעה בתובע או ללא פוטנציאל לפגיעה, תידחה התביעה והתובע עלול למצוא עצמו, משלם הוצאות משפט לנתבע.

אולם, סמכות זו של בית המשפט, העניקה לבית המשפט אפשרות לעשות צדק אמיתי היכן שתובעים באמת נפגעו מהתבטאויות הנתבע. על כן, גם כאשר ישנו קושי להוכיח את הנזק, כדאי לשקול הגשת תביעה. זאת בהנחה שהפרסום אכן פגע או היה בעל פוטנציאל לפגוע. להרחבה בנושא קראו על – תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק.

בעבר, לא זכו נפגעים לפיצוי הולם, אך בשנים האחרונות ניתן לראות התקדמות משהחלו בתי המשפט לפסוק סכומי פיצויים גבוהים יותר לתובעים. אולם, בתי המשפט לא מקבלים כל תביעה ועל כן, ישנה חשיבות גדולה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי, טרם הגשת תביעה.

תביעת לשון הרע – מכלול הנסיבות

החוק מבקש להגן על אלו אשר נפגעו בעקבות התבטאויות מבזות, אך עצם קיומה של עילת תביעה, אין בה בכדי להבטיח את סיומה האופטימאלי של התביעה, מבחינת התובע. בית המשפט שוקל את מכלול הנסיבות של המקרה, כך שלעיתים, גם כאשר מוצא בית המשפט את הנתבע כאחראי, גובה הפיצוי יהיה סמלי מאוד ולא יהיה בהכרח לשביעות רצון התובע:

1. סוג הפרסום: דינן של הכפשות במקומון, לא יהיה, ככל הנראה, כדין פרסומים דיבתיים באינטרנט. בית המשפט מתחשב מאוד בנסיבות הפרסום, המעידות על היקף הפגיעה וחומרתה. כך, ככל שאספקט הפומביות משמעותי יותר, כך סיכוייה של התביעה, גדלים. להרחבה בנושא קראו על – לשון הרע באינטרנט. 

2. מהו הנזק: בית המשפט בוחן מהו הנזק שנגרם לתובע, כאשר הוא רשאי לפסוק פיצוי כספי, גם אם התובע לא הוכיח את הנזק שנגרם לו.

3. הקטנת הנזק: התנהגות הצדדים משפיעה מאוד על סיכוייה של התביעה. היכן שהמפרסם הביע חרטה ופרסם התנצלות, בית המשפט נוטה להקל בפיצוי. אולם, כאשר התעלם המפרסם, מבקשותיו של הנפגע, לפרסם התנצלות או סירב לעשות כן, ניתן להניח כי בית המשפט יפסוק פיצוי גבוה יותר לתובע.

זכייה בתביעת לשון הרע, אינה מובנית מאליה וטרם הגשת תביעה, יש לבחון היטב את כדאיותה. כאמור לעיל, ישנם מספר גורמים מרכזיים המשפיעים על סיכוייה של התביעה: סוג האמרה, קיומו או העדרו של נזק מן הפרסום ומכלול הנסיבות של המקרה.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם על:

• לשון הרע בפייסבוק.

• כתב הגנה לשון הרע. 

• פגיעה בפרטיות.