לשון הרע בפייסבוק

תביעה על לשון הרע בפייסבוק – פיצוי כספי ללא הוכחת נזק

חוק איסור לשון הרע (להלו: "החוק") קובע שמסבר בית המשפט הדן בתביעה, כי הנתבע אחראי, בסמכותו של בית המשפט לפסוק לתובע, פיצוי כספי, עד לסך של 70,000 ₪, ללא הוכחת נזק. בעידן שבו הוצאת לשון הרע ברשתות החברתיות כולן ובפייסבוק בפרט, הפכה לנפוצה, מקבל סעיף זה בחוק, של פיצוי ללא הוכחת נזק, חשיבות גדולה מאי פעם. למידע נוסף קראו על – תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק.

הסיבה לכך כמובן נוגעת לקושי האדיר שבהוכחת הנזק וזאת למרות שקיומו של הנזק, ברור לחלוטין. במקרים בהם, ניתן להוכיח כי למפרסם הייתה כוונה לפגוע, ניתן לקבל פיצוי כספי של עד 140,000 ₪.

חשוב להבין כי המחוקק בחר לשים בידיו של בית המשפט את שיקול הדעת המלא, אם לתת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ובין אם לאו. קרי, אף אם סבר בית המשפט כי יש להטיל אחריות על הנתבע, הוא איננו מחויב לפסוק פיצויים לתובע, אם זה לא הוכיח את נזקו. הסעיף נוקט בלשון רשאי ועל כן, הדבר נתון לשיקול דעתו הבלעדי של בית המשפט.

נקודות מרכזיות בחוק:

לשון הרעה בפייסבוק היא חלק מהחוק כאשר מוגשת תביעת לשון הרע, פונים לחוק. לפיכך, חשוב מאוד להכירו היטב. להלן ההגדרות המרכזיות בחוק:

1. הגדרה: החוק איננו נוקט במונח הוצאת דיבה, אך המונח לשון הרע, אשר מוגדר בחוק, כולל בחובו גם דיבה. מבחינת החוק, אמירה שקרית היא לשון הרע כאשר היא פורסמה ודבר פרסומה, פגע או עלול היה לפגוע במושא הפרסום. למידע נוסף קראו את המאמר על – חוק איסור לשון הרע.

2. סוג הפגיעה: המונח לשון הרע, מוגדר בצורה רחבה מאוד בחוק וזאת כדי שייכנסו בגדרו מקרים רבים. הפגיעה מן הפרסום יכולה להיות קשורה לאופיו של הנפגע: תכונותיו האישיות, מעשיו. היא יכולה להיות גם קשורה אל עיסוקו המקצועי, משרתו וכדומה.

3. הפרסום: למותר לציין כי החוק מתייחס אך ורק לאמירות שפורסמו. אמירה, פוגענית ושקרית, כל שתהיה, אינה מהווה דיבה אם היא לא פורסמה.

4. אופן הפרסום: החוק מכיר בכל אופן פרסום ודרכי פרסום, לרבות הפייסבוק, רשתות חברתיות אחרות והאינטרנט בכלל. זאת למרות כי החוק אינו כולל מונחים אלו, משנחקק שנים רבות, טרם עידן האינטרנט.

5. זהות הנפגע: לשון הרע יכולה להיות כלפי אדם יחיד או תאגיד. אין ספק כי הפייסבוק, שימש ומשמש פלטפורמה למשתמשים רבים להוציא דיבה על אנשים פרטיים, כמו גם על תאגידים שונים.

לאור המורכבות של תביעות מסוג זה ועל אחת כמה וכמה במקרה ומדובר בהוצאת לשון הרע בפייסבוק או בפרסום דיבתי באינטרנט, הרי שמומלץ ואף הכרחי לפנות לעו"ד מנוסה בעל ידע בדיני אינטרנט המייצג תובעים ונתבעים. למידע נוסף קראו על – לשון הרע באינטרנט.

לשון הרע – בכל מקרה?

הזירה האינטרנטית פתחה במה ללשון הרע ולפרסומים דיבתים, באופן ייחודי ויוצא דופן. הפסיקה מתמודדת עם תופעות אלו ומפצה בהתאם לקביעות הדין. לצד לשון הרע בפייסבוק, אשר איננה מתקבלת על הדעת גם מן הפן המשפטי וגם מן הפן החברתי, ישנם מקרים אחרים של פרסומים, אשר הנם בגדר פרסומים מותרים, כפי שקבוע ב – סעיף 13 לחוק.

דוגמא מרכזית למצב שכזה, הוא במהלך דיון משפטי, אשר בו שני הצדדים מצויים בסערת רוחות ובמסגרת נוכחותם של בעלי הדין באולם בית המשפט, נזרקות לחלל האוויר, אמירות אשר ללא ספק מהוות באופן עקרוני, פגיעה בשם הטוב.

אולם, אלו לא ישמשו למי מהצדדים, כעילה להגשת תביעה. זאת משום שמצב זה כלול בין הפרסומים המותרים שבחוק. הסיבה לכך ברורה שהרי, לולא מנע המחוקק את האפשרות להגשת תביעה במקרים שכאלו, היו בתי המשפט עמוסים עד אפס מקום בתביעות של בעלי דין אחד כלפי השני. 

לכן במידה ונפגעתם מפרסום דיבתי או שהינכם נתבעים, מומלץ ואף הכרחי לפנות לעורך דין. למידע נוסף בנושא קראו את המאמר על התפקיד של – עורך דין לשון הרע.