אפליקציית "וואטסאפ" (WhatsApp) הפכה זה מכבר לזירה שגרתית בחייהם של אנשים לצורכי תקשורת יומיומיות.
כתוצר לוואי, הפלטפורמה גם הפכה לכר פורה לפרסומי לשון הרע היוצרים עוולה אזרחית לפי סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע").
פרסום לשון הרע יכול שיתבצע בהודעות אישיות, אך הוא בעיקר נפוץ בקבוצות ווטסאפ רבות משתתפים.
אם פרסמו עליכם הודעה פוגענית בווטסאפ, בין אם בהודעה אישית ובין אם בהודעה בקבוצה, פנו לקבל ייעוץ מעורך דין המתמחה בתחום שבתורו ינחה אתכם מה עליכם לעשות בהתאם לנסיבות הייחודיות של המקרה.
להלן סקירה קצרה של פסקי דין מהעת האחרונה שבמרכזם תביעה על פרסום לשון הרע בוואטסאפ.
הוגשה כנגדכם תביעה? אתם צריכים הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין לשון הרע
התקשרו אלינו
התייעצו איתנו
ת"א (בית שאן) 6688-05-19 קליין נ' הלפרין (פורסם בנבו, 21.12.2023)
יושב-ראש הוועד המקומי של מושב מירון (להלן: "התובע 1") ובנו המשרת בשב"ס (להלן: "התובע 2") תבעו את יושב ראש הנהלת האגודה השיתופית מירון לשעבר (להלן: "הנתבע 1").
ואת שני בניו (להלן: "הנתבע 2" ו-"הנתבע 3") בגין 14 פרסומי לשון הרע שנעשו על רקע יריבות פוליטית במסגרת הבחירות לוועד המקומי של מושב מירון.
הפרסומים, שרובם הופצו בוואטסאפ, כללו אמירות המציגות את התובע 2 כמלשין, מעליל עלילות, אדם אלים שניסה בעבר לרצוח את נתבע 3, בן של קאפו.
שיסה את כלבו
אדם המשסה כלבים בילדות ועושה שימוש לרעה בתפקידו בשב"ס, ואף גורם לפיטוריו של סוהר אחר (משום שסייע לנתבע 3 לקבל אוכל כשר בזמן ששהה במעצר).
בפרסומים מוצגים התובעים כבעלי גנים של שנאת אחים אשר עברו אליהם בתורשה מאמו המנוחה של התובע 1, שתוארה כאשה אכזרית ששיתפה פעולה עם הנאצים בתפקיד "קאפו" בתקופת השואה.
בית המשפט קיבל את התביעה בעילה של הוצאת לשון הרע בוואטסאפ רק ביחס לנתבע 1, שכן לטענתו לא הוכח כי לנתבעים 2-3 יש קשר לפרסומים.
פיצוי
בית המשפט קובע כי בקביעת גובה הפיצוי יש להתחשב בעובדה כי כל הפרסומים נעשו בקבוצת וואטסאפ אחת עם אותם המשתתפים ובזמן סמוך לאירוע הבחירות ביישוב בהם התמודדו הצדדים, כאשר בסופו של דבר התובע 1 נבחר לתפקיד המיוחל.
חרף כך שחלק מציבור הבוחרים לכאורה נחשף לפרסומים; לכן הנזק שנגרם לא היה גדול.
בית המשפט חייב את הנתבע 1 לשלם לתובעים סך של 30,000 ₪ בתוספת הוצאות ושכר טרחה בסך של 15,000 ₪ וחייב את התובעים בהוצאות הנתבעים 2-3 (שהתביעה נגדם נדחתה) בסך של 5,000 ₪. למידע נוסף קראו על – שיימינג בוואטסאפ.
ת"א (פתח תקוה) 55171-09-20 כהן נ' נדיב (פורסם בנבו, 3.12.2023)
התובע היה חבר וועד הבית באותו הבניין בו מתגורר הנתבע.
סכום התביעה 100,000 ₪, והיא מוגשת בגין הודעה שפרסם הנתבע בקבוצת ווטסאפ של דיירי הבניין הנטענת כלשון הרע.
בהודעת ווטסאפ, הנתבע פרסם על התובע כי הוא אינו משלם מיסי וועד, התקין ללא אישור מזגן לקירור מחסנים, מצלמה פרטית, ועמדת חשמל.
הרחיב את המחסן שלו על חשבון השטח המשותף, והפך את החניות והמחסנים למקום בו נעשות עבודות ריתוך, גנב חשמל על ידי התחברות לחשמל של הבניין באופן פיראטי, וסיכן את הדיירים בחשיפה לתביעה.
בית המשפט קובע כי למרות שמדובר בפרסום לשון הרע בוואטסאפ, פרסום זה חוסה תחת הגנת "אמת הפרסום" ותחת הגנת תום הלב לפי סעיפים 14 ו-15 לחוק איסור לשון הרע, בהתאמה.
באשר להגנת "אמת הפרסום", נקבע כי שני תנאיו מתקיימים:
(א) תוכן הפרסום הוא אמת אובייקטיבית
תוכן פרסומו של התובע משקף אמת אובייקטיבית שכן נקבע כי התובע ביצע את כל המעשים שהנתבע תיאור בפרסומו.
בית-המשפט הוסיף כי אפילו אם היה בפרסום פרט שלא הוכחה אמיתותו, אין בכך כדי לשלול את הגנת "אמת הפרסום", בהתאם להוראת סעיף 14 לגבי פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש.
(ב) עניין ציבורי בפרסום
בית המשפט קבע כי דיווח על פעולות המבוצעות ברכוש משותף ללא הרשאה מהדיירים, אשר עלולות להוות סכנה, הן עניין ציבורי.
להרחבה קראו את המאמר – הגנת אמת בפרסום.
באשר להגנת תום הלב, בית-המשפט קבע כי על פרסום שנועד להתריע על מפגעי בטיחות שגורם חבר הוועד או דייר, ומהווים סכנה לשלום הציבור.
בדומה לפרסומו של הנתבע, חלה ההגנה הקבועה בסעיף 15(2) החוסה על פרסום שנעשה מתוך חובה חברתית ומוסרית לעשות את הפרסום.
על כן, בית-המשפט דחה את התביעה וחייב את התובע בהוצאות שכר טרחה בסך 25,000 ₪ והוצאות אישיות של הנתבע בסך 5,000 ₪.
ת"א (באר שבע) 38880-06-20 פלונים נ' פלוני (פורסם בנבו, 27.7.2023)
התובעים הם הורים לקטין שבתקופה הרלוונטית היה פעוט כבן שנתיים ששהה בגן ילדים (להלן: "הקטין").
הנתבע הוא אביו של ילד אחר ששהה באותה תקופה באותו גן ילדים.
הנתבע פרסם בקבוצת הוואטסאפ של הורי הגן חמש תמונות של הקטין, שתועדו במצלמות האבטחה, וצירף מלל נוסף לצד התמונות ולאחר שפורסמו.
על מעשה זה הורי הקטין תובעים את הנתבע בגין פרסום לשון הרע ופגיעה בפרטיות, בסך 100,000 ₪.
מתוך חמשת התמונות, ארבע מציגות את הקטין עומד מאחורי בנו של הנתבע ואוחז בכתפיו, ושתיים מהן נערכו כך שמוצג בהן חץ אדום המצביע לכיוונו של הקטין.
לצד התמונות הנתבע הציג שאלה, המופנית לחברי קבוצת הוואטסאפ, האם הוריו של הקטין חברים בקבוצה.
לשון הרע בוואטסאפ
לאחר פרסום התמונות בקבוצה:
הנתבע שלח הודעות בקבוצה ואמר שהקטין מטופל על ידי הגננת כי הוא מטריד את בנו:
מפיל אותו ותופס אותו בצוואר, והוא דורש לדעת האם הוריו של הקטין חברים בקבוצה.
בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי הנתבע ביצע עוולות לשון הרע בוואטסאפ והפרת הפרטיות.
בית המשפט קובע לפי הראיות ולאור הבקשה: לדעת מי הם הוריו של הקטין.
ובעקבות כך ביקש בית המשפט לדעת מיהם הוריו.
מדבריו של הנתבע במסגרת חילופי הדברים בקבוצה עולה כי מדובר בילד אלים הדורש טיפול בדחיפות.
בקביעת הפיצוי, התחשב בית המשפט בעובדה שהקבוצה קטנה וההורים שהגיבו בעיקר גוננו על הקטין.
הפרסום לא גרם לניכור הקטין מצוות הגן או מהורי הילדים בגן. בית המשפט סבור שאין באותו רושם כדי להישאר לטווח הארוך.
בית המשפט חייב את הנתבע לשלם פיצוי בסך 20,000₪ והוצאות שכר טרחה בסך 11,700₪.
משרד בן קרפל ושות’ מדורג בצמרת Dun’s100, ובין המובילים בתחום לפי BDI code. בין לקוחותינו מצויים בכירי המשק.
אנחנו במשרד עו”ד קרפל מנהלים מאות תיקי לשון הרע ומשברים תקשורתיים מורכבים (ומוכרים). התוצאות, לא פחות ממעולות.
עו"ד הקרפל
הדייקנות, הידע, הניסיון והדינאמיקה הייחודית בינינו מבטיחים ייצוג מעולה וייחודי.
אנו מנהלים תיקים בדגש על שיקוף וניהול סיכונים ואסטרטגיה. אנו רואים צרכי הלקוח מעל הכל.
התקשרו אלינו
התייעצו איתנו
לאיזה חלק במאמר תרצו לחזור?
