חוק איסור לשון הרע – דברים שחשוב שתדעו

לשון הרע – יסוד הפרסום

סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע מגדיר מהו "פרסום" בהקשר של לשון הרע. באופן כללי, כל הפצה של ביטוי בכל דרך שהיא. בין אם בעל פה, בכתב, בדפוס, בתמונה, בצליל או בכל אמצעי אחר, נחשבת לפרסום. החוק מבחין בין פרסום בעל פה לפרסום בכתב:

פרסום בעל פה: כדי שייחשב לפרסום, הביטוי צריך להגיע בפועל לאדם אחד לפחות, בנוסף לאדם עליו נאמרה לשון הרע.

פרסום בכתב: במקרה זה, די בכך שהביטוי עשוי היה להגיע לאדם נוסף, גם אם לא הוכח שהגיע בפועל.
חשוב לציין שלפי סעיף 3 לחוק איסור לשון הרע, גם ביטוי עקיף או משתמע יכול להיחשב ללשון הרע. כלומר, גם אם לא מוזכר שמו של האדם במפורש, די בכך שאדם סביר יוכל להבין למי הכוונה. בנוסף, גם העלאת חשדות או שימוש בניסוחים מתחכמים אינם בהכרח חוסכים מאחריות ללשון הרע.

ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע:

על מנת לזכות בסעד מבית המשפט לא די בכך שבוצעה עוולה של לשון הרע. חוק איסור לשון הרע מונה שורה של מקרים החסינים מתביעה או העמדה לדין הקבועים בסעיף 13 לחוק, וכמו כן שורה של הגנות. בין יתר ההגנות ניתן למצוא את הגנת אמת הפרסום הקבועה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע. הגנה זו תעמוד למי שיוכיח שהדברים שפרסם דברי אמת הם וכמו כן שהיה בדברים שפורסמו ענין ציבורי. עוד מוסיף וקובע סעיף זה כי הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש. להרחבה בנושא קראו את המאמר על – כתב הגנה לשון הרע.

בנוסף הגנה שימושית מאוד היא הגנת תום הלב הקבועה בסעיף 15 לחוק, ולה מספר תתי-הגנות אפשריות. ביניהן:
אי יכולת לדעת על קיום הנפגע או על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע; פרסום שנבע מתוך חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשותו; הגנה על עניין אישי כשר של המפרסם, של האדם שאליו הופנה הפרסום או של מי שאותו אדם מעונין בו ענין אישי כשר; הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לענין ציבורי, או על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות; הפרסום היה בהגשת תלונה לממונה מכוח דין או חוזה, (לדוגמא הגשת תלונה למשטרה). בהקשר זה יוער כי אין בהגשת התלונה להקנות הגנה על פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תכנה.

הגנות אלו לא מוחלטות וגם אם באים בגדר אחד מהמצבים הקבועים בה ישנה חשיבות לתום לבו של המפרסם וסבירות הפרסום, כמפורט בסעיף 16 לחוק ותנאיו. בעבר האופן העיקרי בו פורסמו דברי לשון הרע היה באמצעות עיתונים מודפסים, שידורי טלויזיה ורדיו. עם הגעת הקידמה הטכנולוגית נוצרו אופנים חדשים בהם דברי לשון הרע עלולים להתפרסם.

מקרים נפוצים של לשון הרע כיום הם של פרסומים באמצעות קבוצות וואטסאפ, רשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם, אתרי אינטרנט ובכלל זה אתרי חדשות או פורומים. כיום לפרסומי לשון הרע הנעשים בעידנא דריתחא וללא בקרת עורך יש פוטנציאל רב יותר להגיע לכמות רבה יותר של אנשים ובקצב מהיר יותר. בהתאם גם גדל פוטנציאל הנזק. למידע נוסף קראו על – הוצאת לשון הרע בפייסבוק. 

דוגמאות לתביעות לפי חוק איסור לשון הרע

להלן סקירה של מספר דוגמאות עדכניות על קצה המזל למקרים שנדונו לאחרונה בבתי המשפט בישראל.

בתיק ת"א 67001-07-20 שנדון בבית המשפט השלום בתל אביב יפו היה מדובר בסכסוך שהתנהל בין הורים בקבוצת וואטסאפ של הורי תלמידי כיתה בבית ספר בקרית מלאכי, על רקע סכסוך בין ילדי הצדדים. בתיק הוגשה גם תביעה שכנגד. הנתבעת היא שפרסמה ראשונה לשון הרע נגד התובעת, אך התובעת השיבה לה בפרסום שגם הוא נקבע על ידי בית המשפט כעולה לכדי לשון הרע. על רקע הגידופים שהוחלפו באותה קבוצה העיר בית המשפט: "בעניין זה ראוי להדגיש, כי דברי גידופים בלבד אינם בהכרח בגדר לשון הרע, שכן צד שלישי אשר שומע אדם מגדף, בדרך כלל יראה כבזוי דווקא את המגדף ולא את מי שקיללו אותו. בעניין אחר קבע בית המשפט כי קריאות גנאי במהלך ויכוח, קשה לראות בהן הוצאת לשון הרע, שכן מבלי להכשיר פניני לשון מסוג זה, קללות והכפשות נעשו דבר שבשגרה בשיח הציבורי." 

לבסוף בית המשפט קבע כי הנתבעת חייבת לתובעת 8,000 ₪ בגין פרסומיה ואילו התובעת לנתבעת 4,000 ₪, ובקיזוז של האמור סך הכל על הנתבעת לשלם לתובעת 4,000 ₪. בנוסף חויבה הנתבעת לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ₪. 

בין שיקוליו של בית המשפט בדבר גובה הפיצוי עמד השיקול שלא מדובר בפרסום בכלי תקשורת בתפוצה רחבה אלא בפרסומים בקבוצת ווטסאפ של הורי כיתה, שבוודאי חברים בה עשרות בודדות של משתתפים. "נראה שהאדם הסביר מתייחס לביטויים בוטים בקבוצת ווטסאפ בייתר סלחנות מאשר לביטויים דומים בכלי תקשורת או במקומות ציבוריים אחרים. מחד גיסא, יש הכרח להיאבק בשיח לא ראוי שכזה. מאידך גיסא, דווקא השכיחות של ביטויים קשים ברשתות החברתיות, מביא לכך שההתייחסות אל האמור בהן מצד קהל הקוראים, היא התייחסות רצינית פחות מאשר פרסומים בכלי תקשורת, ולכן הנזק הנגרם מן הפרסומים הללו הוא מינורי יחסית."  

בתיק תאד"מ 5697-03-22 שנדון בבית משפט השלום בעפולה נדונה ביקורת צרכנית שפורסמה בדף פייסבוק עסקי של עסק. מבלי להיכנס לפרטי המקרה, כדאי להתמקד בהגנות שעל בסיסן דחה בית המשפט את התביעה. נימוק אחד לדחיית התביעה התבסס על סעיף 14 לחוק, הגנת אמת הפרסום. בית המשפט קבע כי תוכן הביקורת הצרכנית הוא אמת. בנוסף קבע כי קיים עניין ציבורי בפרסום ובו הבעת דעה ותיאור חוויית שירות שלילית אותה חוו הנתבעים בהתקשרותה עם עסקה של התובעת. בית המשפט מצא כי בפרסום קיים עניין ציבורי, שעה שהוא נועד להציג את עניינם של הנתבעים בפני לקוחותיה של התובעת, הקיימים והפוטנציאליים, העוקבים אחרי הדף העסקי שלה ומגלים עניין במוצריה. למידע נוסף קראו את המאמר בנושא – אמת דיברתי.

נימוק נוסף לדחיית התביעה התבסס על הגנת תום הלב שלפי סעיף 15 לחוק בשל הבעת דעה על הנפגע בקשר לתפקיד או עניין ציבורי. בית המשפט קבע כי ביקורת צרכנית מסוג זה מטרתה ליידע את ציבור הצרכנים על תקלות וליקויים שנפלו בשירות שניתן לצרכן, על מנת שיוכלו לקבל החלטה מושכלת בהתקשרותם עם בית העסק, וכן ליצור תמריץ לבעל העסק, לשפר את טיב השירות אותו הוא מעניק לצרכנים ולהימנע ממתן שירות לקוי בעתיד, ומכאן חשיבותה הציבורית.

לבסוף התובעת חויבה בהוצאות הנתבעים בסך 15,000 ₪. 

סיכום

חוק איסור לשון הרע נועד לאזן בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב. החוק מכיר בכך שלמילים יש כוח לפגוע, ולכן הוא קובע איסור על פרסום דברים שעלולים להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע בפרנסתו. עם זאת, החוק גם מכיר בחשיבות של חופש הביטוי, ולכן הוא קובע הגנות שונות למי שפרסם דברים בתום לב, מתוך חובה חוקית או מוסרית, או כאשר הפרסום היה אמת ועניין לציבור לדעת.

בעידן הדיגיטלי, שבו המידע מתפשט במהירות ובהיקף חסר תקדים, חשיבותו של חוק איסור לשון הרע רק הולכת וגדלה. הרשתות החברתיות והפלטפורמות המקוונות האחרות מאפשרות לכל אחד לפרסם את דעותיו ולהגיע לקהל רחב, אך הן גם עלולות לשמש כר פורה להפצת לשון הרע. לכן, חשוב להיות מודעים להשלכות המשפטיות של פרסומים ברשת, ולהקפיד על שימוש אחראי ומכבד במילים.

חוק איסור לשון הרע הוא כלי חשוב להגנה על כבוד האדם ושמו הטוב. הוא מאפשר לנפגעי לשון הרע לתבוע פיצויים ולמנוע את המשך הפגיעה. עם זאת, החוק גם מעודד שיח פתוח וחופשי, ומאפשר לאנשים להביע את דעותיהם בביטחון, כל עוד הם עושים זאת בתום לב ובכבוד לזולת.

חשוב לזכור כי חוק איסור לשון הרע הוא מורכב ובעל רבדים רבים. לכן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום לפני פרסום כל דבר שעלול להיחשב כלשון הרע, או אם נפגעתם מלשון הרע.