חוק הגנת הפרטיות פיצוי ללא הוכחת נזק
חוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית נזיקית. פירושו של דבר הוא כי הנפגע, רשאי להגיש תביעת פיצויים בגין פגיעה בפרטיות בגין הנזקים אשר גרמה לו הפגיעה בפרטיותו.
האם כל פגיעה בפרטיות, מאפשרת לנפגע להגיש תביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק בגין פגיעה בפרטיות?
סעיף 6 לחוק קובע כי לא תעמוד זכות לתביעה, אזרחית או פלילית, בגין מעשה של מה בכך. קרי, החוק דורש פגיעה ממשית, בכדי שתהיה זכות תביעה. מטרתו של סעיף זה היא למנוע הגשתן של תביעות שווא, במקרים שבהם התובע לא נפגע כלל והגשת התביעה, נובעת מרצון להטריד ולהקניט את הנתבע.
מדוע נקט המחוקק בלשון "תביעה פלילית" בסעיף 6? זאת משום שניתן להגיש קובלנה פלילית בגין מעשה של פגיעה בפרטיות, כאשר נעשה במזיד.
הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין לשון הרע
תביעת פיצויים בגין פגיעה בפרטיות – דוגמאות מן הפסיקה
ככלל, במשפט אזרחי, על התובע להוכיח את זכותו לקבל פיצוי מן הנתבע. במקרה של תביעות בגין פגיעה בפרטיות, כמו גם במקרה של תביעה על הוצאת לשון הרע, התובע אינו חייב להוכיח את הנזק. רשאי הוא לבקש מבית המשפט, בכתב התביעה, לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק. למידע על הגשת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע קראו – המדריך המלא לתביעת לשון הרע.
תביעות רבות בגין פגיעה בפרטיות, מוגשות בשל צילומים של הנפגעים, בהם נעשה שימוש באינטרנט, בטלוויזיה וכיו"ב. אישה אשר צולמה ברחוב באקראי וללא ידיעתה, הופיעה בטלוויזיה, במסגרת תכנית אשר עסקה בהשמנת יתר. אותה אישה הגישה תביעה לבית המשפט בגין פגיעה בפרטיות וטענה כי לא זו בלבד שצולמה ללא ידיעתה, אלא שההקשר שבו הופיעה, משפיל ומבזה.
בית המשפט קבע כי אין המדובר במקרה של פגיעה בפרטיות, משלושה טעמים מרכזיים:
1. צילום ברשות הרבים: התובעת צולמה ברחוב, מקום הנמצא ברשות הרבים, כך שלא יכלה לצפות לפרטיות בנסיבות המקרה.
2. היקף החשיפה: במסגרת כתבה בת מספר דקות, הופיעה התובעת על המסך, מספר שניות בודדות. לפיכך, אף אם היה ניתן לטעון כי מדובר בפגיעה בפרטיות, הרי שזהו מעשה של מה בכך, אשר לא גרם לכל נזק. על פי סעיף 6 לחוק, כאשר לא נגמרה פגיעה של ממש, לא תעמוד זכות תביעה.
3. הנזק: היות שבית המשפט קבע כי הצילום אינו מעשה של פגיעה בפרטיות, הרי שמתייתרת שאלת הנזק.
פגיעה בפרטיות יכולה להוביל לקובלנה פלילית, אם נעשתה במזיד. בית המשפט מצא עובד רשות ממשלתית, אשם בפגיעה בפרטיות, בשל שימוש אישי שעשה במידע, אשר הגיע אליו במסגרת עבודתו. הפרת הסודיות ושימוש במידע למטרה אחרת מזו שלשמה נמסר המידע, הוא אחד המקרים החמורים של פגיעה בפרטיות ועל כן, ראוי כי העניין ידון במסגרת הליך פלילי.
רוצה לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק בגין פגיעה בפרטיות? פנה לעורך דין פגיעה בפרטיות
גישתם של בתי המשפט לגבי תביעות פיצויים בגין פגיעה בפרטיות איננה פועלת לטובת התובעים. בתי המשפט, דוחים את מרבית התביעות וכאשר מתקבלת תביעה, סכום הפיצוי שנפסק לתובע, איננו גבוה. בשנים האחרונות, חל שיפור מה בעמדתם של בתי המשפט לגבי התביעות הללו, אך המשימה העומדת בפני נפגעי פגיעה בפרטיות, עדיין קשה ומורכבת.
לעיתים, נדחית תביעת פיצויים בגין פגיעה בפרטיות כי המעשה בגינו הוגשה התביעה, איננו פגיעה בפרטיות. במקרים אחרים, עומדות לנתבע, הגנות שונות, השוללות הטלת אחריות. עם זאת, ישנם לא מעט מקרים בהם, התביעה נדחית, משום שלא טופלה על ידי עורך דין הגנת הפרטיות.
הקושי הראייתי בהוכחת הנזק, יחד עם גישתו של בית המשפט, מחייבת פנייה לעורך דין פגיעה בפרטיות, בעלי ניסיון ספציפי בתביעות פיצויים בשל פגיעה בפרטיות. על כן, אם נפגעתם מצילום, מעקב, הפרת סודיות או כל מעשה אחר של פגיעה בפרטיות, פנו לעורך דין הגנת הפרטיות, לשם בדיקת היתכנות להגשת תביעה.
ניצחון בתביעת פיצויים ללא הוכחת הנזק!
אחת הבעיות המרכזיות בעוולת פגיעה בפרטיות מצויה בפן הראייתי. למרות כי מעשה של פגיעה בפרטיות, יכול לבזות אדם, להשפילו ולגרום לו לנזקים משמעותיים, ישנם מקרים רבים, בהם לא ניתן להוכיח את הנזק שגרם אותו מעשה. האם במצב דברים זה, יש לוותר על הגשת תביעת פיצויים בגין פגיעה בפרטיות? בשום פנים ואופן לא! יש להגיש תביעה ובמסגרתה, לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק, על פי סעיף 29 א' לחוק.
מתי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו זו? במקרים בהם שוכנע כי המעשה בגינו הוגשה התביעה, הוא אכן בגדר פגיעה בפרטיות אשר גרם לנזקים להם טוען התובע. יובהר – בית המשפט אינו חייב להפעיל סמכות זו, שהרי המחוקק נקט בלשון "רשאי" ואכן, הניסיון מראה כי פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק, מתרחשת במקרים חמורים של פגיעה בפרטיות.
מעשה של פגיעה בפרטיות, אשר גרם לנזק משמעותי, ניתן להגיש בגינו, תביעת פיצויים. חוק הגנת הפרטיות קובע במפורש כי לא ניתן להגיש תביעה בגין מעשה של מה בכך, אשר לא גרם לפגיעה של ממש.
אולי יעניין אתכם לקרוא גם על:
עוה”ד בן קרפל מכהן כיו”ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה, וחבר הועדה הארצית בלשכת עורכי-הדין. והמשרד מדורג בקבוצת העילית לפי Duns’100, ומהמובילים בתחום לפי BDI code.
עוה”ד בן קרפל ואדם קרפל: ״ייצוג בדיני לשון הרע, הגנת הפרטיות וניהול משברים בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, מייצר אתגרים אדירים. מעבר לזה, שליחות אמיתית בעבורנו – בוודאי בימנו – לנהל את ענייני לקוחותינו במקצועיות, בשקיפות, בדגש על ניהול אסטרטגיה מדוקדקת ותוך חתירה בלתי-מתפשרת למטרות לקוחותינו”.
