המשיבים פרסמו בעיתון שתי כתבות על בתם של המערערים, אשר הושארה על-ידם לאחר לידתה בבית-החולים כיוון שסבלה מתסמונת נדירה. באחת הכתובת נאמר כי אמה של התינוקת (להלן :"המערערת 1") היא נרקומנית. המערערים הגישו תביעה על-פי חוק איסור לשון הרע. תביעתם נתקבלה, אולם סכום הפיצויים שנפסק הופחת בערעור שהגישו המשיבים. מכאן הערעור שהוגש לבית-המשפט העליון.
בית המשפט העליון בפסק דין מקיף דן בתפקיד הפיצויים בלשון הרע וכיצד הם נקבעים:
נקבע כי גם אם יש לדיני הפיצויים בגין לשון הרע תפקיד מחנך ומרתיע, אין בו בתפקיד זה, כדי להגדיל את הפיצוי התרופתי מעבר למידותיו הטבעיות. בגדר הפיצוי התרופתי ההיבט המרתיע וההיבט החינוכי מוצאים את ביטויים בעצם הטלתה של חובת הפיצויים, בקביעת שיעור הפיצויים על-פי אמות מידה אמיתיות של השבת המצב לקדמותו ובהגברת הפיצוי מקום שהתנהגות המזיק מגבירה את הנזק.
הוגשה כנגדכם תביעה? נדרשת הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם? אתם בעיצומו של משבר, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין לשון הרע
הגדלת הפיצוי בשל טעמים הרתעתיים ומחנכים מעבר לנדרש להשבת המצב לקדמותו תערער את האיזון הראוי בין הזכויות החוקתיות הנאבקות על הבכורה במסגרת דיני איסור לשון הרע.
עוד נקבע כי, הפיצוי התרופתי בגין לשון הרע נועד להשיג שלושה יעדים: 1. לעודד את רוחו של הניזוק שנפגעה בגין לשון הרע 2. לתקן את הנזק לשמו הטוב 3. למרק את זכותו לשם הטוב שנפגעה בגין לשון הרע. לשם השגתן של מטרות תרופתיות אלה אין להסתפק בפיצוי סמלי, אך גם אין להטיל פיצויים העולים על שיעור הנזק שנגרם.
לקריאה נוספת בנושא פיצויים קראו על – תביעת דיבה פיצויי ללא הוכחת נזק.
הפיצוי התרופתי לא נועד אך להצהיר על הפגיעה. הוא גם לא נועד להעשיר את הנפגע. הפיצוי התרופתי נועד להעניק פיצוי מלא על הנזק שנגרם – לא פחות ולא יותר. רק כך יהא ניתן – הגדרי הפיצוי התרופתי – לקיים את האיזון הראו בין חופש הביטוי מזה לבין השם הטוב והפרטיות מזה. ודוק, פיצוי סמלי יכול לבוא כמכשיר להצהרה על ביצוע העוולה, אך לא כביטוי לפיצוי תרופתי.
בית המשפט העליון גם התייחס לרכיב הנזק הלא רכושי וקבע שהנזק הלא רכושי הוא נזק בר-פיצוי. הוא הדין בפיצוי כאשר הנזק הלא רכושי הוא לשם הטוב. על בית-המשפט לעשות מאמץ תוך בחינת כל מקרה לגופו, להעריך את היקף הפגיעה בשם הטוב ולקבוע אותו פיצוי אשר יהא בכוחו, ככל האפשר, להעמיד את הניזוק במצב שבו היה נתון לולא פורסמה לשון הרע.
נקבע כי, בפסיקת פיצויים בגין לשון הרע יתחשב בית-המשפט, בין היתר, בהיקף הפגיעה, במעמדו של הניזוק בקהילתו, בהשפלה שסבל, בכאב שסבל שהיו מנת חלקו ובתוצאות הצפויות מכל אלה בעתיד. הבחינה היא אינדווידואלית. אין לקבוע "תעריפים". בכל מקרה יש להתחשב בטיב הפרסום, בהיקפו, באמינותו, במידת פגיעתו ובהתנהגות הצדדים.
אולי יעניין אותכם לקראו גם על:
מהו תפקידו של עורך דין להוצאת דיבה.
עוה”ד בן קרפל מכהן כיו”ר ועדת לשון הרע במחוז חיפה, וחבר הועדה הארצית בלשכת עורכי-הדין. והמשרד מדורג בקבוצת העילית לפי Duns’100, ומהמובילים בתחום לפי BDI code.
עוה”ד בן קרפל ואדם קרפל: ״ייצוג בדיני לשון הרע, הגנת הפרטיות וניהול משברים בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, מייצר אתגרים אדירים. מעבר לזה, שליחות אמיתית בעבורנו – בוודאי בימנו – לנהל את ענייני לקוחותינו במקצועיות, בשקיפות, בדגש על ניהול אסטרטגיה מדוקדקת ותוך חתירה בלתי-מתפשרת למטרות לקוחותינו”.
