סעיף 7א(ד) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק לשון הרע") קובע: לא תוכלו לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק יותר מפעם אחת.
מה המשמעות לגבי פסיקת פיצוי בגין מספר פרסומים העוסקים באותה לשון הרע?
האם הסעיף שולל את האפשרות לפסוק מספר פיצויים בגין מספר פרסומים?
בשאלה זו דן הרכב השופטים בבית המשפט העליון בהליך רע"א 2855/20 פלונית נ' פלונית (להלן: "עניין פלונית").
הוגשה כנגדכם תביעה? אתם צריכים הגנה מקצועית וחדה! הכפישו אתכם? את העסק שלכם?
אתם בעיצומו של משבר? מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין לשון הרע
פיצויים ללא הוכחת נזק בגין פרסום לשון הרע
סעיף 7א לחוק לשון הרע מעמיד לרשותו של מי שנפגע מפרסום לשון הרע אפשרות לקבל פיצויים ללא הוכחת נזק (להרחבה בנושא קראו על – פיצוי ללא הוכחת נזק) אם הוכיח שנפגע מפרסום לשון הרע. ובהמשך סעיף 7א(ב) קובע כי תקרת הסכום היא 50,000₪; וסעיף 7א(ג) קובע כי במקרה שבו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, אזי הנפגע זכאי לכפל הסכום ועל כן לפיצוי עד גובה של 100,000₪. סעיף 7א(ה) קובע כי סכומים אלו יוצמדו למדד מתאריך 16/9/1998 (היום בו הוראה זו נחקקה), ועל כן כיום תקרת סכומי הפיצויים היא 79,042₪ ו-158,085₪, בהתאמה. אולם, סעיף 7א(ד) קובע: "לא יקבל אדם פיצוי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף זה, בשל אותה לשון הרע, יותר מפעם אחת". הרכב השופטים בראשות השופט סולברג נדרש לשאלה מהי משמעות המילים "אותה לשון הרע"?
האם לא ניתן לפסוק פיצוי מעל פעם אחת בגין פרסום לשון הרע שפורסם מספר פעמים?
למידע נוסף על סוגי הפיצויים קראו על – תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק.
פיצויים בעקבות לשון הרע שפורסמה יותר מפעם אחת
השופט סולברג, בפסק הדין, קובע שפרשנות לשון החוק צריכה להתחשב בשני אינטרסים סותרים. מחד, יש להתחשב בזכות לשם טוב.
בפרט לאור מאפייני האינטרנט המודרניים הכוללים, בין היתר, נגישות של רשתות חברתיות לציבור הרחב. ואת היכולת של פרסום להתפשט במהירות ובתפוצה רחבה המצדיקה פסיקת פיצויים נוספת.
בית המשפט דן בשאלה ביחס לביטוי העומד במרכזה: האם מדובר באותה לשון הרע המונעת פסיקת פיצוי נפרד?
או שאולי מדובר בלשון הרע נפרדת המאפשרת פיצוי שכזה? יש להגיע להכרעה באמצעות שלושה מבחני עזר:
המבחן הראשון
אם הפרסומים זהים, השופט יצטרך לבדוק את הפערים ביניהם.
אם יתגלה כי הפרסום החדש איננו מוסיף דבר מהותי על הפרסום הקודם, הנטייה תהיה להפריד בין הפרסומים.
המבחן השני
בשלב זה תבחנו את הזמן שחלף בין הפרסומים. ככל שיחלוף זמן רב בין הפרסומים הנטייה תהיה לראותם כנפרדים.
לעומת זאת ככל שהפרסומים סמוכים בזמן אחד לשני כך תגדל הנטייה לראות בהם פרסום אחד (או "אותה לשון הרע").
המבחן השלישי
בשלב זה תבחנו את זהות הנמענים ביחס לכל פרסום. מבחן זה בוחן את ה'במה' שעליה כל פרסום נעשה.
כך למשל, במקרה של רשתות חברתיות: בית המשפט יבחן באיזה עמוד או פורום נעשה כל פרסום, ומי קהל היעד שנחשף לכל עמוד/פורום.
ככל שתצליחו להוכיח את השוני בין המקרים כך יגדל הסיכוי שלך שהשופט יקבל אותם כנפרדים.
ככל שהשוני קטן, תגדל הנטייה לראות בהם כאחד.
סיכום
השופט בוחן האם הפרסום הנוסף מצדיק פיצוי נוסף.
סעיף 7א(ד) לחוק לשון הרע אוסר מתן פיצויים ללא הוכחת נזק יותר מפעם אחת.
השופט יכריע באמצעות שלושה מבחני עזר (יפורטו בהמשך).
שלושת המבחנים הללו הם מבחני עזר בלבד שמטרתם לעזור בגיבוש אמות מידה להכרעה בפתרון הקונקרטי. וקשה להסיק מתוכם על כל מקרה לגופו.
לכן, מומלץ בחום לפנות לעורך דין שמתמחה בדיני לשון הרע ולהתייעץ אתו.
עו"ד ידע להעריך האם במקרה כזה בית המשפט יקבע שמדובר ב"אותה לשון הרע".
למידע נוסף קראו על תפקידו של – עורך דין הוצאת דיבה ולשון הרע.
עורך דין בן קרפל
״אני רואה בדיני לשון הרע תחום שדרכו המשפט מתפתח ועוקב אחר הטכנולוגיה.
ייצוג תובעים ונתבעים בלשון הרע והגנת הפרטיות מייצר אתגרים יום-יומיים; עבורי זו שליחות".
עו"ד בן קרפל הוא יו"ר ועדת לשון הרע וחבר ועדת לשון הרע הארצית בלשכת עורכי-הדין.
המשרד נמנה על-פי הדירוגים היוקרתיים DUNS 100 ו- BDI כמשרד מוביל בישראל בתחום לשון הרע.
