הזכות לשם טוב בעבודה

אולם, הזכות לשם טוב איננה זכות מוחלטת, והחוק מציג רשימה ארוכה של הגנות והקלות המאפשרות כביכול להוציא דיבה כנגד אדם במצבים מסוימים, כגון:

1. ההגנה על חופש הביטוי ועל אינטרס הציבור לדעת;

2. הגנת אמת בפרסום;

3. הגנות תום הלב.

יחד עם זאת, לחופש הביטוי יש מגבלות וזו בעצם מטרתו האמיתית של החוק, ומי שעובר על החוק עלול למצוא את עצמו מואשם אף בעבירה פלילית במקביל לתביעה אזרחית. להרחבה בנושא קראו על – חוק איסור לשון הרע.

מה דינה של פגיעה בשם הטוב בעבודה ?

מעביד אשר ידבר בשפה פוגעת ומעליבה אשר אינה קשורה ליחסי עובד מעביד או יפרסם דברים פוגעניים ללא תום לב, סביר להניח שיספק לעובד עילת תביעה כנגדו על הוצאת לשון הרע בעבודה.

קיימים שני סוגים של הוצאת דיבה בעבודה. האחת, הוצאת דיבה שנאמרת בנימה אישית כלפי העובד על מנת לפגוע בו במישור האישי, והשנייה, הוצאת דיבה בעבודה, בקשר לכישוריו ויכולתו המקצועית של העובד.

כאשר נאמרות אמירות קשות ומעליבות כלפי העובד, ואין שום ספק שמדובר בניסיון לפגוע בו באופן אישי, אזי קיימת האפשרות שבית המשפט יתייחס לאותן הערות כאל הוצאת דיבה בעבודה. הכל כמובן בכפוף לנסיבות המקרה, למידת פוגעניות המילים והאם נשמעו גם על ידי קהל של אדם אחד ויותר.

אולם, כאשר נאמרת דיבה לגבי כישוריו המקצועיים של אותו עובד, אלה לא ייחשבו כהוצאת דיבה במידה והדברים שנאמרו הם אמת ומעוגנים במציאות. הדברים ייחשבו כפגיעה בזכות לשם טוב רק אם בדיעבד יתבררו כשקריים לחלוטין ויתברר כי גרמו נזק לעובד במקום עבודתו או שפוטר בעקבותיהם. למידע נוסף קראו על – הזכות לשם טוב

האם מותר למעסיק למסור למעסיק אחר חוות דעת שלילית אודות העובד?

מעסיק אשר נותן חוות דעת שלילית למעסיק אחר באשר לכישוריו של אותו עובד, לא בהכרח יחשב כמי שפוגע בזכות לשמו הטוב של העובד שלו לשעבר, נהפוך הוא, כמוהו כמי שמעביר מידע רלוונטי לטובת המעסיק השני, גם אם מדובר בעובדות לא מחמיאות אודות אותו עובד, דבר אשר ככל הנראה יפגע קשות בסיכוייו להתקבל לאותה עבודה.

המעסיק הקודם יכול לספק פרטים שלילים למעסיק הפוטנציאלי כל עוד מדובר בפרטים נכונים שיש בהם מן האמת אודות העובד, גם כאשר מדובר במשוב שלילי אשר בעקבותיו תישקל מחדש מועמדותו של העובד למשרה.

הוצאת לשון הרע בעבודה – סיכום

אם כן, החוק קובע, לכאורה, כי אסור "לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו". בין אם המעביד או אחד העובדים "לכלך" על עובד אחר, הוא חשוף לתביעה (להרחבה קראו על – תביעת לשון הרע. לפי חוק איסור לשון הרע אפשר לתבוע סכום של עד 70,000 ₪ ללא הוכחת נזק, במקרה שהעובד מצליח להוכיח שהמעביד פגע בזכותו לשם טוב ללא כל בסיס ולא התקיימו לו ההגנות הקבועות בחוק. למידע נוסף על פסיקת פיצויים לפי החוק קראו על – תביעת לשון הרע פיצוי ללא הוכחת נזק.

אולם, אם יש בדברים שנאמרו ע"י המעביד מן האמת, כי אז יחולו ההגנות שבחוק והמעביד לא יחשב כמי שהוציא דברי לשון הרע ולא יהא חייב לפצות את העובד שנפגע. בכל מקרה, במצב של הוצאת דיבה על ידי המעביד, חובת הוכחה תהא על העובד ויהיה עליו להוכיח כי אכן נאמרו או פורסמו עליו הדברים שלטענתו אין כל קשר בינם לבין המציאות.

במידה ונפגעת מהוצאת דיבה (לשון הרע) בעבודה, או שעובד טוען נגדך שפגעת בשמו הטוב, מוטב להתייעץ עם עורך דין לשון הרע מנוסה ובעל ותק בייצוג בתביעות לשון הרע.