הזכות לשם טוב

על חשיבותה של הזכות לשם טוב

שמו הטוב של אדם הוא נכס יקר ערך, הן בפן האישי והן בפן הכלכלי. פגיעה בשם הטוב של אדם, גורמת לעוגמת נפש גדולה ובד בבד, יכולה לגרום לנזק כספי משמעותי מאוד.

אין זה פלא אפוא, כי הזכות לשם הטוב, קיבלה בחוק ובפסיקה, מעמד של זכות יסוד, שאין לפגוע בה, אלא במקרים המצדיקים זאת והפגיעה, תהיה מינימאלית, ככל האפשר.

נוסף לחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו, ישנם שני חוקים מרכזיים נוספים, העוסקים בהגנה על זכות זו.

1. חוק איסור לשון הרע, נועד למנוע את פרסומם של התבטאויות פוגעניות או בעלות פוטנציאל לפגוע בשמו הטוב של אדם.
2. חוק הגנת הפרטיות שנועד למנוע פגיעה בפרטיותו של אדם, שיכולה בהחלט לפגוע בשמו הטוב ועל כן, גם לחוק זה, חלק חשוב בהגנה על הזכות לשם טוב. להרחבה קראו – חוק הגנת הפרטיות.

חוק איסור לשון הרע מגן על הזכות לשם טוב האמנם?

חלק ניכר מן התביעות המוגשות בשל פגיעה בשם הטוב, מוגשות מכוחו של חוק איסור לשון הרע. האם חוק זה מגן בצורה ראויה על הזכות לשם טוב?

מחד, מגן חוק זה בצורה מקיפה למדי על הזכות לשם טוב, שכן הגדרת המונח "לשון הרע" היא כללית ורחבה. מצב זה, מאפשר לפרסומים רבים להיכנס בגדרי החוק וכך, יכול הנפגע לקבל פיצוי כספי על הנזקים שנגרמו לו.

מאידך, כולל חוק איסור לשון הרע, הגנות למפרסמים, אשר בהתקיימן, לא תוטל אחריות על המפרסם.

ההגנות שבחוק, כמו אלו הקיימות בחוק הגנת הפרטיות, נועדו לשמור על אינטרסים אחרים, למשל, על חופש הביטוי או על האינטרס הציבורי לדעת. להרחבה בנושא קראו –  הגנות מפני תביעת לשון הרע.

מכאן, אנו למדים כי החוקים הללו, אינם מגנים באופן מוחלט על הזכות לשם טוב, אלא מאזנים בינה לבין זכויות אחרות.

לדוגמא, חוק איסור לשון הרע כולל הגנה הנקראת הגנת אמת הפרסום. זו חלה, בהתקיים שני תנאים: הפרסום הוא אמת ויש בו עניין ציבורי. במצבים אלו, ראה המחוקק כי נכון יהיה לאפשר פגיעה בשם הטוב ולהעדיף את חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, על פני הזכות לשם טוב. כך, אף אם פגע הפרסום, לא תוטל אחריות על המפרסם.

הגשת תביעת לשון הרע ופגיעה בשם הטוב

פגיעה בשם הטוב, על פי חוק איסור לשון הרע ו/או על פי חוק הגנת הפרטיות, מקימה לנפגע, זכות להגיש תביעה כספית לפיצוי נגד המפרסם.

בבואו להכריע בתביעת לשון הרע ופגיעה בשם הטוב, יבחן בית המשפט, את נסיבות המקרה וישקול, בין השאר, את השיקולים הבאים:

1. אופי הפגיעה: סוג הפגיעה וחומרתה, משפיעים הן על עצם קבלת התביעה והן על גובה הפיצוי.

2. היקף הפרסום: במרבית המקרים, ככל שהיקף הפרסום רחב יותר (למשל, פרסום באינטרנט), כך, גדול יותר הנזק הכספי שנגרם לתובע.

3. התנהגות המפרסם: בתי המשפט מתחשבים בהתנהגות המפרסם בזמן הפרסום ולאחריו.

לעניין הגשת תביעה בגין פגיעה בשם הטוב, נדגיש כי ניתן לקבל פיצוי כספי, גם ללא הוכחת נזק. להרחבה בנושא קראו – מהם הפיצויים הנפסקים בתביעות לשון הרע.

סיכום:

הזכות לשם טוב, מוגנת בדין הישראלי באמצעות שלושה חוקים מרכזיים: חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות. ההגנה על זכות זו, איננה מוחלטת, כאשר החוק והפסיקה, גם יחד, מאזנים בינה לבין זכויות אחרות, כדוגמת חופש הביטוי. על כן, במקרה של פגיעה בשם הטוב, מומלץ לפנות לעורך דין ללשון הרע ולהתייעץ האם יש עילה להגשת תביעת לשון הרע ופגיעה בשם הטוב. למידע נוסף על תפקידו של עורך הדין קראו את המאמר על – עורך דין הוצאת דיבה.