הגנת אמת דיברתי – כך תעזור לך מפני תביעה

הגנת אמת דיברתי (אמת בפרסום) – יסודות ההגנה

היסוד הראשון: בית המשפט העליון קבע כי האמת שצריך להוכיח כדי לקיים את היסוד הראשון של הגנת אמת בפרסום (אמת דיברתי), היא "אמת משפטית אובייקטיבית", כלומר: לא אמת "לפי דעתי", ולא האמת שהייתה נראית נכונה באותו הרגע, אלא אמת אחת ויחידה שניתן להוכיח באמצעות ראיות קבילות בבית המשפט, אמת שנכונה לכל זמן ולכל שעה.

מעל לקושי המובנה בהוכחה עובדתית של טענות מורכבות, הכלל אומר כי ככל שתוכן הפרסום חמור ומבזה יותר, כך בית משפט ידרוש מהנתבע להוכיח את אמיתות הפרסומים בצורה מהימנה יותר. כלומר, אם פלוני פרסם בפייסבוק כי אלמונית גנבה תכשיטים מחנות בקניון (ייחוס עבירה פלילית, עניין חמור לכל הדעות), לא יעזור לפלוני להוכיח כי אלמונית היא גנבת שישבה בכלא לפני 10 שנים, אלא הוא יצטרך להוכיח את האירוע הספציפי שהוא תאר. כלומר, לעניין הגנת אמת בפרסום, ככל שהפרסום מייחס התנהגות חמורה יותר וככל שהפרסום מתיימר לתאר התרחשות עובדתית ספציפית יותר, כך עבודתו של עורך הדין שייצג את הנתבע תהיה קשה ומורכבת יותר.

היסוד השני: בתי המשפט פרשו את היסוד השני "עניין הציבורי" בפרסום, כשאלה ערכית, חברתית ומוסרית המבקשת לבחון האם הפצת הפרסום משרתת מטרות ציבוריות או ערכים ראויים להגנה ולקידום. והמסקנה ברורה: ישנם פרסומים שתוכנם אמת לאמיתה, אך ככלל הם לא יזכו להגנת אמת בפרסום רק משום שאין כל עניין לציבור בהפצתם.

דוגמה טובה היא למשל אם אלמונית תולה בכיכר העיר כרזות שעליהן מודפסת תמונתו של פלוני (אשר סובל ממשקל עודף), ומתחת לתמונה נכתב "פלוני השמן". מבחינת שאלת האמת, לכאורה אין כל בעיה, הרי ניתן לראות כי פלוני אכן סובל מעודף משקל. אך השאלה היא מה הטעם לפרסם פרט שכזה, אם לא בעבור השפלה שאין לה כל תכלית נוספת? האם בית המשפט צריך להגן על פרסום שכזה מפני תביעה?

לעמדתנו התשובה ברורה – לא. אין כל טעם להעליב אדם על בסיס משקלו העודף, כמו שאין כל מטרה חברתית בפרסום פרטים הקשורים בצנעת הפרט של היחיד (למשל עניינים הקשורים בחדר המיטות). לכן, חשוב ביותר לדעת כי הגנת אמת דיברתי, היא לא היתר לפרסם כל דבר שיש בו אמת, אלא היא היתר לפרסם אמת שניתן להוכיח בראיות ויש עניין ציבורי לפרסם אותה.

איך משפיע הניסיון להוכיח הגנת אמת בפרסום על התובע?

אם כן, מצדו של הנתבע הגנת אמת דיברתי או אמת בפרסום היא משימה מורכבת, אך מעניין להביט בהגנה מצדו של התובע. נהוג לחשוב כי החשש הגדול ביותר של תובעים בלשון הרע, הוא החשש מעצם הניסיונות להוכיח את הגנת אמת בפרסום. שכן, גם אם ההגנה לא תוכח, כל עוד מדובר בהליך פומבי ופתוח לציבור, ניתן להמשיך ולהכפיש את הנפגע ולהשפיל אותו.

לבעיה החמורה הזו ישנם כמה פתרונות, בדמות סעיף 22 לחוק איסור לשון הרע וההלכות המאפשרות לפצל את הדיון בין שאלת האחריות לבין שאלת הנזק. בנוסף, במקרים חריגים ניתן גם לנהל הליכי לשון הרע בדלתיים סגורות או תוך הטלת צו האוסר לפרסם את הליכי בית המשפט. כך או אחרת, כאשר פרסום לשון הרע עוסק בהפצת תכנים עובדתיים, כלומר מתיימר לתאר מציאות עובדתית שהתרחשה באמת, תמיד הגנת אמת בפרסום תרחף ברקע, והמשמעותיות מורכבות במיוחד.

לסיכום

העיסוק בחוק איסור לשון הרע וניהול תביעות לפיו הינו סבוך ודורש התמחות והתמקצעות מיוחדת על כן, מומלץ ביותר להיוועץ עם עורך דין הוצאת דיבה מנוסה אשר מכיר את התחום ויודע להתמודד עם הדקויות של הדין. במקרים רבים, בטח כשמדובר במצבים בהם ניתן להפעיל את הגנת אמת דיברתי, איכות הייצוג יכולה להכריע את גורל התיק, לכאן או לכאן. למידע נוסף קראו על – עורך דין הוצאת דיבה.

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אתכם:

• מהי הגנת תום הלב.

• הוצאת דיבה – שאלות ותשובות נפוצות.